היא מעלה עוד תמונה לפייסבוק.
חיוך מושלם, השיער שלה נראה מעולה, היא שזופה ויפה והיא באילת!
"מהממממת!!!", כותבים לה " אין, אין דברים כאלה!"
"איזו משפחה מושלמת!" הם מגיבים לה על הסטטוס.
היא מחייכת ומתכווצת.
מעלה עוד תמונה. הם מטיילים כאן ושם, בחוף ההוא, במדינה הזאת.
וכאן היא מרימה כוסית בימי הולדת, מתגאה בהישגים של הילדים.
היא אמא מושלמת, אשה נהדרת…
"את מלאך!" כותבים לה. לייק ולבבות ורודים
והיא מקפידה לתחזק את התדמית.
מציעה עזרה לאנשים (רק על הקיר הציבורי לא בפרטי, שאף אחד לא יפספס),
כותבת איך אנשים מתנהגים וכמה היא בוחרת אחרת. אין, היא פשוט נהדרת.
אבל הייאוש מושך אותה למטה.
כמה שהיא לא תנסה, המציאות נושכת. תופסת אותה בגרון.
מעצמה היא לא יכולה לברוח לפני שהיא הולכת לישון.
היא יפה היא יודעת. והיא באמת מבלה המון.
הילדים נהדרים אין מה לומר. יש גם הרבה חברים, במיוחד כאלה שקונים את התדמית המושלמת.
אבל היא יודעת.
יודעת שהיא חיה לצד איש שכבר ממש אינה אוהבת.
כמו זר לידה במיטה. כשהוא נוגע בה עולה בה בחילה קלה.
שהיא משקרת. בוגדת בו כבר שנים ללא הפסקה.
אומרת לעצמה ולמאהב של אותה שנה שהיא עושה הכול רק למען המשפחה.
הילדים צריכים אותו!" היא אומרת , "הם רק יגדלו, אני מחכה".
והיא יודעת שגם כשהם יגדלו היא תמשיך לשקר.
לתחזק את התדמית, לארח בחגים, לטוס לחו"ל.
להרוויח מעט ולבזבז הרבה. לוותר על אהבה אמיתית בעבור נזיד עדשים.
עוד טיסה לחו"ל, עוד הכול כלול.
"אני לא יכולה לעשות לו את זה"
היא אומרת לחברות על בעלה.
רק בפועל כבר שנים, מסתירה מאחורי גבו חיים שלמים.
מתחבאת בצללים, מסתבכת בשקרים.
לוקחת המון קורסים, מספרת לכולם שהיא רוצה להיות מטפלת.
כמה נוח להיות הלומדת התמידית.
"אני לא יכולה קריירה עכשיו, כשהילדים יגדלו, אני מחכה"
אבל היא יודעת.
יודעת שתמשיך לחכות, והחיים יעברו.
היא לא תפתח בקריירה שהיא רוצה.
לא תעזוב את בעלה. לא תפסיק לשקר,
לשלוח הודעות בהיחבא,
לבוא לישון לצד בעלה בלילה ולהרגיש מגע ידיו של גבר אחר.
היא יודעת שהתמונות מראות משפחה מושלמת, אישה מושלמת , אמא מושלמת והמציאות אף פעם לא כך.
והיא לא מוכנה לוותר על התמונה.
לא מוכנה לחיות באמת.
עם הפחד, הכאב, חוסר הוודאות, העימותים. עם האמת!
עם החיים כמו שהם, כשסוגרים את הפייסבוק.
אולי צריך שהייאוש יכריע אותה,
אולי זו תהיה חברה טובה שתגיד לה – די מותק. אפשר לחיות באמת.
להעז, לנסות, לשבור, להרכיב מחדש.
להיות מושלמת זה ממש לא העיקר.
לחיות…
בצעדים קטנים. דבר אחרי דבר, להיות נאמנה לעצמה.
אפשר…
השאר\י תגובה