יש לי עובדים מפולין, גרמניה וסין, והאמת גם מצפון הארץ.
איך להיות מנהל טוב גם מרחוק?
להיות מנהל טוב זו עבודה קשה, במיוחד בעולם של היום.
פעם, בזמן ההורים שלנו או ההורים שלהם, אנשים הגיעו למקום עבודה ועשו ככל הניתן כדי להישאר בו.
קריירה אחת, שעון זהב אחרי עשר שנים, מגן אחרי עשרים…
מנהל היה מנהל. כשהוא דיבר העובדים ביצעו. העובדים עבדו באותו מרחב, בקומה זו או אחרת, אולי בבניינים נפרדים, אבל את הבן של שולה כולם הכירו: "זה החמוד שבא בחופשים"…
גם היום, ישנם אנשים שעובדים לאורך שנים באותו המקום, וישנם מקומות עבודה המורכבים כולם מעובדים שנמצאים במתחם אחד או שניים. כולם מכירים את כולם, ואם לא – כנראה שאין צורך.
בד בבד עם מה שהיה, יש את מה שהשתנה והתחדש. יש אופי עבודה שונה, ניהול קריירה שונה מבעבר ויש גם לא מעט עבודה שנעשית מרחוק.
בין אם מדובר בעובדי החברה או במיקור חוץ. להיות מנהל בעולם התעסוקה העכשווי – שונה מאוד מכפי שהיה בעבר.כדי להחזיק עובדים לאורך זמן אתה צריך להיות בלמידה מתמדת, לדעת לתת קרדיט ועצה, להקשיב למי שמתחתיך.
את הכבוד שרוכשים לך אתה צריך להרוויח. זה לא בא מעצם ההגדרה שלך כמנהל.
איך עושים את כל זה כשהעובדים שלי לא כאן?
אני לא פוגש אותם על בסיס יום יומי?
למה שמישהו יקבל את עצתי אם בעצם אין לו מושג מי אני?
ואיזו ודאות יש לי שהדברים מתבצעים כמו שאני רוצה?
האמת היא שאין נוסחת פלא, אך יש כמה עצות שיכולות לסייע:
הקו המנחה והדבר הראשון לזכור הוא – שבין אם נרצה או לא נרצה, הגישה שלנו באה לידי ביטוי בכל מה שנעשה / נגיד/ נכתוב.
אם בתפיסה שלי מי שנמצא רחוק ממני – פחות ראוי לאמון, חשוב פחות, או קשה לניהול, אין לי סיכוי להצליח וגם אין טעם – הגישה הזו תורגש אצל הצד השני.
אז בתור התחלה – ביחרו את הגישה שלכם כך שתעבוד עבורכם:
עובדים שתחת אחריותי הם עובדים שתחת אחריותי. שווים לכל דבר ועניין.
אני אשקיע בהם באותה רמה, אצפה מהם לאותם דברים ואדאג לקידומם ורווחתם ככל עובד אחר הנמצא קרוב אליי.
מה כדאי לעשות?
שלב ראשון, להכיר מי הוא העובד. מאיזו מדינה, עיר, תרבות. לקרוא קצת באינטרנט. לשאול אנשים. מה אופן העבודה הנהוג במדינה? האם ישנם הבדלי תרבות שחשוב שאשים אליהם לב? מתי החגים של אותו עובד? חופשות בית הספר? במילים אחרות – להכיר את האקו סיסטם בו העובד נמצא.
בשלב השני – להכיר את העובד עצמו. לייצר קשר אישי עם אותו עובד. היום זה קל. יש סקייפ ווידאו קונפרנס למינהם. יש ווטסאפ וידאו ואפשר לעשות פגישת עבודה ממש כאילו אנחנו יושבים יחד בחדר. במיוחד כשהעובד רחוק ואני לא פוגש אותו בפינת הקפה. חשוב לדעת ולהכיר אותו אישית מעבר לעבודה. האם הוא נשוי? יש לו ילדים? מה השאיפות שלו ? מה הוא עושה בסופי שבוע?
יחס אישי יכול לבוא לידי ביטוי אפילו במייל שמגדיר את משימות השבוע- בהתייחסות לאירוע משפחתי שאתה יודע שהיה או חג מסוים, חזרה מחופשה או כל דבר אחר המעיד על כך שאכפת לך מהעובד לא רק מהמשימה.
פגישות אישיות ופגישות צוות – גם לעובד המרוחק כדאי להעניק את אותה תשומת לב כמו לקרובים. לקבוע זמן לפגישה אישית, לדבר בה על השוטף, להגדיר היטב ציפיות עבודה וגם על כל השאר. על תחושת השייכות, על אתגרים בהם הוא נתקל, על האופן בו הוא רואה את הדברים. גם פגישת צוות ניתן לערוך עם עובדים ממקומות שונים בעולם. יש טכנולוגיה, היא עובדת, רק צריך להשתמש בה. זה חשוב ברמת יצירת השייכות, התחושה של היובד שיש לו גב, שיש את מי לשאול ויש תחושה של עזרה הדדית.
במידת האפשר כדאי לייצר פגישה שנתית פנים אל פנים, יש חשיבות למבט בעיניים, למתן התחושה לעובד שהוא חשוב מספיק.
מעבר לכך, במיוחד בעבודה מרחוק חשוב להיות מאוד ברור ואף לוודא שכך. אם ניתנה משימה – שתהיה כתובה גם במייל, בצורה מפורשת ומפורטת. לא כדאי לחכות עד לסיומה אלא להגדיר נקודות ציון באמצע לוודא כי ישנה התקדמות וכי ישנה הבנה.
יש עוד הרבה מאוד שניתן וכדאי ליישם; לדאוג למתנה ביום הולדת/ חגים/ חתונה אם הדבר נהוג בארגון שלכם. לדאוג לתת חיזוקים חיוביים גם במייל על חלקי משימות שמבוצעים טוב. לשלוח בווטסאפ מידי פעם עם בוקר טוב, שבוע טוב, או יום נעים… לבצע הערכות עובדים ומשוב בדיוק כשם שהיו מתבצעים כאן. הכל אפשרי, הרוב בידיים שלך.
עובד שנמצא רחוק לא צריך להיות עובד מרוחק, זה מתחיל ונגמר בהסתכלות של כל מנהל.
בהצלחה מרובה!
השאר\י תגובה